בהנחיית אדריכל אורי כהן.
הרצון לפתח מודל תפקודי חדש עבור הקמפוס של ימינו קבע את נקודת המוצא התכנונית של הפרוייקט: הקמפוס, בנוסף להיותו מוסד להשכלה גבוהה, משמש כקורת גג ל"שיתוף ידע" בין משתמשים שונים, בכל תחום אפשרי. באופן זה נוצרת פלטפורמה פיזית ללמידה לא-פורמאלית, בדומה לזו המתרחשת ברשתות הוירטואליות; ציבור ה"משתפים" וציבור הסטודנטים לומדים זה מזה, ובכך מרחיבים את מעגל הידע הציבורי והאקדמי.
המבנה מוגדר עפ"י גיאומטריית המבנים והכבישים הקיימים, אך מייצר חווית פנימיות שונה מהחיצונית, המושגת ע"י תנועה סביב מבני הכיתות ; תנועה זו מטרתה להוביל את המבקר ב"רחוב הראשי" של הציבור הלומד והמלמד, המשתמש בקומת הקרקע, ולחשוף אותו למגוון ההתרחשויות. בקומות העליונות ממוקמים חדרי כיתות ומשרדים, המשקיפים מצידם האחד אל הרחוב הפנימי ומצידם האחר אל הנמל. שטחי הציבור החדשים מייצרים פלטפורמה להתרחשות סביב המבנה, על מנת להוות תמריץ לשימוש עתידי בצד העורפי של מבנה הולידיי ההיסטורי.
הפריסה בשטח הושפעה מהרצון להשתלב ברקמה הקיימת, תוך מתן פרשנות חדשה לבלוק ע"י המשכתו ויצירת רצועה ספירלית, כמערך קוביות דומינו. זאת על מנת ליצור רצף תנועתי בין הרחובות ולפתור את בעיית הפרופורציות בין הבניינים הגבוהים והצפופים.
"ראש הספירלה", הגן הפונה לים, מחולל את האופי החדש של הבלוק ומאפשר ליזמים עתידיים להשקיע בחלקים לא שמישים של רצועת הבינוי. באופן זה המתחם מאפשר לרקמה להתפתח מחדש - בהתאם לצרכי העיר בעתיד.
הרחוב הפנימי מקשר את הספריה העירונית הפונה לרחוב פאלמר עם האודיטוריום בעל הגן על הגג, כאשר חדרי הכיתות והמשרדים ממוקמים בקומות העליונות, והחללים המשותפים והציבוריים ממוקמים בקומת הקרקע. באופן זה מושגת האינטסיביות הנדרשת להתרחשויות ברחוב הפנימי.
מצהרות אור המפרידות בין הקומה העליונה לגג מספקות תאורה טבעית לכל אורך היום, כאשר מעברן השני ממוקמות מרפסות בהן ניתן לקיים שיעורים תחת כיפת השמיים. באופן זה מודגשת נוכחות הסביבה העירונית והאקלימית בתוך המבנה הסגור.
הרחוב הפנימי כולל אזורי שהיה מגוונים המיועדים ללמידה עצמית ואינטראקציה בין המשתמשים, על מנת לעודד הפריה הדדית ולהזמין קיום שיעורים מחוץ לכיתות הלימוד. הקונסטרוקציה תוחמת את ציר ההליכה ומנתבת אותו בין המבנים הפנימיים, על מנת לסייע בקריאת החלל.
חללי החוץ מפגישים את העיר עם הנמל והים, ברמות קשר וחשיפה שונות: גן מוגבה הצופה אל הים, דשא מונמך המוגן מהרחוב, ורחבה ציבורית המתחברת לרחוב העצמאות דרך מעבריו המקורים. השטחים הפתוחים מזמינים את המבקרים להכנס לקמפוס ולקחת חלק בתהליך החינוך הייחודי, אם כלומדים ואם כמלמדים; כך נוצרים קשרים חדשים בין התושבים, המסייעים במימוש הזדמנויות עירוניות חדשות, חברתיות וכלכליות.
